ניהול משברים בארגון: איך לצלוח שיח ציבורי שלילי 

כל ארגון עלול להיקלע למשברים הדורשים עזרת מקצוען לניהול משברים בארגון – בין אם מדובר במשברים פיננסיים, תקשורתיים, משפטיים או פנים-ארגוניים. התגובה למשבר היא שתקבע האם הארגון יצא ממנו מחוזק או ייפגע באופן קשה. במאמר זה נסביר מהו ניהול משברים בארגון ונסקור את סוגי המשברים הנפוצים, נסביר כיצד ניתן להיערך אליהם מראש ונציג אסטרטגיות יעילות לניהול משברים בארגון באופן שישמור על המוניטין, יעודד שיח חיובי ויחזק את הקשרים עם קהלי היעד. 

מהו ניהול משברים בארגון? 

ניהול משברים בארגון הוא תהליך סדור ומתודולוגי המתמקד בהתמודדות עם אירועים בלתי צפויים שעלולים לפגוע בתדמית, במוניטין או בפעילותו העסקית. מדובר בתהליך שבין היתר, עושה סדר במה שנדמה לעיתים במשבר ככאוס ואי סדר מוחלט. התהליך של ניהול משברים בארגון כולל, ככל שניתן, זיהוי מוקדם, גיבוש אסטרטגיה להתמודדות עמם ונקיטת פעולות יזומות באמצעות יחסי ציבור ודיגיטל על מנת למזער נזקים. לעיתים אף ניתן להפיק תועלת מהמשבר עצמו. 

קיימים סוגי משברים שונים הדורשים התייחסות פרטנית לניהולם כאשר אין משבר דומה למשנהו.

סוגי משברים 

משברים בארגון עלולים להתרחש בתחומים שונים ולהשפיע באופן משמעותי על פעילותו, תדמיתו ואפילו על יציבותו הכלכלית. להלן פירוט של סוגי משברים שונים שארגון עלול להתמודד איתם: 

1. משברים פיננסיים – משברים הנובעים מבעיות תקציביות, הפסדים כספיים משמעותיים או ניהול כושל של כספי הארגון. משברים אלו עשויים לכלול גם מקרים של מעילות כספיות, אי-סדרים כספיים, ירידה חדה בהכנסות או הצטברות חובות שאינן ברות פירעון. לעיתים, משבר פיננסי עלול להוביל לפיטורי עובדים, פגיעה באמון המשקיעים ואף לקריסת הארגון. 

1. משברי תקשורת – משברים הנגרמים בעקבות הפצת מידע שלילי או ביקורת על הארגון בערוצי תקשורת שונים, כגון עיתונות, טלוויזיה, פלטפורמות דיגיטליות ורשתות חברתיות אחרות. המידע השלילי או הביקורת עשויים להיות נכונים, שגויים או שקריים, אך בכל מקרה הוא עלול לפגוע במוניטין של הארגון ולערער את אמון הציבור, הלקוחות והמשקיעים בחברה. משברים מסוג זה עלולים לנבוע מהדלפות מידע, ביקורת ציבורית חריפה, ציוצים בטוויטר, פוסטים בפייסבוק או באינסטגרם נגד התנהלות הארגון או בכיריו. 

1. משברי סייבר – פריצות סייבר, מתקפות כופרה, ודליפת מידע רגיש עלולות לגרום לנזקים חמורים לארגון, הן מבחינה תפעולית הן מבחינת תדמיתו ופגיעה באמון הציבור. חשיפה של נתונים רגישים, בין אם של לקוחות, ספקים או עובדים, עלולה להוביל לתביעות משפטיות ולסנקציות רגולטוריות. בעידן הדיגיטלי, משברים אלו הופכים נפוצים ומחייבים היערכות מתמדת בתחום אבטחת המידע. כאשר משבר סייבר פורץ, נדרשת פעולה תדמיתית מהירה, ברמה החוץ ארגונית כמו גם ברמת הפנים ארגונים כדי להכיל ככל הניתן את המשבר, לשלוט ולהוביל מסרים ולשאוף ככל שניתן מהר לפעול לשיקום התדמית. 

1. משברים פנים-ארגוניים – משברים הנובעים מקונפליקטים פנימיים בתוך הארגון, אי שביעות רצון של עובדים מסביבת העבודה, בעיות בניהול כוח אדם או תרבות ארגונית רעועה. משברים אלה יכללו סכסוכים בין עובדים, שביתות, מחסור בכוח אדם מיומן והתפטרות של הנהלה בכירה. חוסר אמון בהנהלת הארגון או כאשר סביבת העבודה הופכת לבלתי נסבלת עבור העובדים, התוצאה עלולה להיות ירידה בפריון ובמורל העובדים ופגיעה בביצועי הארגון כולו. 

1. מרד צרכנים – מצב שבו לקוחות מחליטים להחרים את הארגון בשל התנהלות שנתפסת בעיניהם כבלתי תקינה. משברים אלה עלולים להיגרם ממוצרים פגומים, שירות לקוי, מדיניות שנויה במחלוקת, פגיעה בסביבה או מהלכים עסקיים לא מוסריים. לעיתים, חרם צרכנים יתפתח במהירות ברשתות החברתיות ויוביל לפגיעה קשה בתדמית הארגון, לירידה במכירות ואף לקריסה כלכלית. 

לכל סוג משבר דרכי ניהול והתמודדות שונות כמו גם סוגים שונים של גורמי מקצוע שנדרשים לטפל בו. חלק ניכר ממשברים שארגון חווה, עלול להידרדר למשבר תקשורתי שמעצים את המשבר המקורי. כך למשל, משבר פיננסי בעקבות מעילה שמתפרסם בתקשורת באופן לא מבוקר עלול לגרום לפגיעה באמון הלקוחות והמשקיעים בנוסף לנזק הכספי שנגרם מהמעילה. הגורם המשותף לכל המשברים הוא הצורך בהיערכות מוקדמת והכנה של משנה סדורה שתאפשר במידת הצורך תגובה מהירה וניהול נכון של המשבר כדי להכיל את המשבר בהקדם, למזער את הנזק ולהחזיר את הארגון למסלולו הטבעי. 

ניהול משברים מקצועי וניהול משברי תקשורת 

תהליך ניהול משברים בארגון הוא מובנה ומטרתו, כאמור, צמצום נזקים והחזרת הארגון לפעילות תקינה תוך שמירה או שיפור תדמיתו הציבורית. בכל סוגי המשברים, ליועץ התקשורת ויחסי ציבור תפקיד קריטי בטיפול במשבר. יועץ התקשורת נדרש ללוות מהרגע הראשון את הנהלת הארגון, להכין מסרים עבור תקשורת, מדיה חברתית, עובדי החברה ועוד, הודעות לתקשורת, להכין את הנהלת הארגון למסיבות עיתונאים ושיחות תדרוך ועוד ועוד, הכל תוך כדי ניתוח שוטף של האירוע ומרכיביו ונקיטת פעולות יזומות ומושכלות של יחסי ציבור במטרה להכיל את המשבר. להלן פירוט של ארבעה שלבים מרכזיים בניהול משברים בארגון: 

1. הערכה ומיפוי סיכונים – השלב הראשון בפרקטיקת ניהול משברים בארגון כוללת זיהוי מקדים של האיומים ונקודות תורפה שעלולים להוביל למשברים, ניתוח תרחישים פוטנציאליים וגיבוש תוכניות חירום בהתאם. ארגון המתכונן מראש למשברים מגדיל את סיכוייו להגיב במהירות וביעילות בעת הצורך. הכנה זו כוללת את יצירת מנגנוני הניטור, סקרים וקבלת משוב מעובדים, כתיבת מסרים והודעות לתקשורת שיישארו ב"נצור", הדרכות לעובדים והתוויית קווי פעולה להתמודדות עם מצבי משבר. 

1. קביעת מדיניות תגובה – לאחר מיפוי הסיכונים, יש להגדיר אסטרטגיות ברורות להתמודדות עם כל סוג משבר. מדיניות זו כוללת תכנון של תגובות אפשריות, הקמת צוות ייעודי לניהול משברים בארגון, תיאום בין מחלקות הארגון וגיבוש מסרים ברורים לכל בעלי העניין – עובדים, לקוחות, שותפים עסקיים וגורמים רגולטוריים. ככל שמדיניות התגובה תהיה סדורה ומותאמת לתרחישים השונים, כך ניתן יהיה לפעול בצורה אפקטיבית יותר בעת משבר. 

1. יחסי ציבור – אחד ההיבטים הקריטיים בניהול משברים בארגון הוא ניהול נכון ושילוב בין תקשורת פנים ארגונית ויחסי ציבור יעילים כלפי חוץ. ארגון שמתמודד עם משבר חייב לייצר נרטיב ארגוני אחיד, אמין ושקוף, שיספק לקהלי היעד שחשובים לארגון ולציבור הכללי מידע מדויק וירגיע חששות. מענה מהיר ואפקטיבי, שימוש נכון בצוות וניהול איכותי של דוברות, יח"צ, ושיווק, שימוש בהודעות לתקשורת וניצול ערוצי מדיה מתאימים, כגון רשתות חברתיות, מסיבות עיתונאים וראיונות בתקשורת, עשויים להכיל את המשבר, למנוע הסלמה ולצמצם את הפגיעה בתדמית הארגון. 

1. שיקום המוניטין – לאחר שהמשבר נרגע, יש לפעול לשיקום תדמית הארגון ולחיזוק אמון הלקוחות, העובדים והמשקיעים. שלב זה כולל הפקת לקחים, ביצוע שינויים נדרשים במדיניות הארגון, נקיטת צעדים לתיקון הנזק והשקעה מחודשת בתדמית באמצעות כלים של יחסי ציבור ותקשורת שיווקית. מהלכים כמו שיפור איכות השירות, קמפיינים תקשורתיים ויוזמות חברתיות יסייעו בשיקום האמון הציבורי וישדרו מסר של אחריות ושקיפות. 

ניהול משברים בארגון הוא תהליך מובנה ודינאמי הדורש שיפור מתמיד, כיוון שכל משבר מציב אתגרים ייחודיים. ארגון שמצליח לנהל משברים בצורה נכונה יצליח, בסבירות גבוהה, לשרוד את התקופה הקשה ואף ייצא ממנה מחוזק ובעל תדמית משופרת. 

שיקום תדמית לאחר משבר תקשורתי 

כאשר ארגון מתמודד עם משבר תקשורתי, לעיתים קרובות נפגעת אמינותו בעיני הציבור, הלקוחות, המשקיעים והשותפים העסקיים. גם לאחר שהסערה התקשורתית שוככת, נדרש תהליך ארוך וממוקד כדי לשקם את תדמיתו ולהחזיר את אמון קהלי היעד הרלוונטיים והציבור הכללי. תהליך זה כולל פעולות אסטרטגיות שיחזקו את הדימוי החיובי של הארגון ויציבו אותו מחדש כגוף אמין, אחראי וערכי. 

ניהול תוכן חיובי 

יצירה וניהול תוכן חיובי מבליט את התרומה של הארגון לחברה, את הישגיו וערכיו החיוביים. יוזמה וקידום של אייטמים תקשורתיים ותוכן חיובי ברשתות החברתיות עשויה לשפר את האופן שבו הציבור תופס את הארגון, בוודאי לאחר משבר תקשורתי. כדי להחזיר את אמון הציבור אחרי משבר תקשורתי, יש להבליט סיפורים חיוביים שמשקפים את ערכי הארגון. ניתן לעשות זאת בדרכים שונות, החל מסיפורים אישיים ומרגשים ושיתוף חוויות של לקוחות מרוצים, עובדים מסורים ופעילויות התורמות לקהילה. בנוסף, פרויקטים חברתיים והצגת יוזמות בהן הארגון מעורב כמו עזרה לנזקקים, שמירה על הסביבה או תמיכה בעסקים קטנים ועד לתוכן ויזואלי מעורר השראה ושימוש בסרטונים, תמונות וגרפיקה שמספרים את סיפורו של הארגון בצורה נגישה ואותנטית. 

שיתופי פעולה עם דמויות מפתח 

כדי לשקם את התדמית ולחזק בהם את האמון, מומלץ לארגונים יכולים להיעזר במובילי דעה, משפיענים ואנשי תקשורת שיסייעו בפרסום והטמעת מסרים חיוביים על הארגון. דמויות אלו יכולות להיות מומחים מאותו התחום בו הארגון עוסק, ידוענים אהודים או אנשי מקצוע שדעתם מוערכת. שיתוף פעולה יכול לכלול תוכן ממומן עם משפיענים מוכרים ושיתוף של מסרים חיוביים על הארגון דרך דמויות אהודות ברשתות החברתיות, מאמרי דעה, ראיונות או כתבות משותפות שיתמכו בפעילות הארגון. בנוסף, כדאי ליזום אירועים ציבוריים ככנסים וובינרים ופאנלים עם דמויות מובילות שיחזקו את הקשר בין הארגון לקהילה. 

קמפיינים פרסומיים מתקנים 

לאחר משבר, כדאי שהארגון ייתן דעתו לגבי ביצוע קמפיינים ממוקדים שידגישו את ערכי הארגון, יציגו את פעילותו החיובית ויחזק את הקשר עם קהלי היעד והציבור הרחב. קמפיינים אלו יתבססו על אותנטיות, כנות ושקיפות. למשל, פרסום באתרים חדשותיים, פרסום ברשתות החברתיות וקמפיינים המותאמים לפלטפורמות דיגיטליות שיכללו מסרים קצרים ואפקטיביים. ניתן לשקול לשלב גם פרסום בטלוויזיה וברדיו, וארגון אירועים בקהילה שמטרתם לחזק את הקשר עם הציבור, כגון מבצעי התרמה, פעילויות קהילתיות או מתן חסות לאירועי ספורט ותרבות. 

שיקום תדמית לאחר משבר הוא תהליך ארוך שדורש אסטרטגיה מסודרת לצורך הצגת מסרים חיוביים לאורך זמן. על ידי ניהול נכון של קידום ופרסום תוכן חיובי, עבודה עם דמויות מפתח והשקת קמפיינים אסטרטגיים, ארגון יכול לבנות מחדש את אמון הציבור ולשקם מעמד שנפגע בגין המשבר. עם זאת, ניהול השיקום חייב להתחשב בגורמים שונים ומגוונים ולהיות תואם למטרות האסטרטגיות של הארגון. 

מקרים מפורסמים של ניהול משברים בארגון

בישראל, כמו בעולם, חברות וארגונים נתקלים באתגרים משמעותיים המחייבים פעילות תקשורתית אפקטיבית לניהול משברים. משברים כמו תביעות ייצוגיות, אירועי סייבר, מחדלים תפעוליים וחשיפות תקשורתיות גורמים לארגונים רבים להתמודד עם פגיעה במוניטין ובאמון הציבורי.

מקרה מוכר של ניהול משברים בארגון בתחום הסלולר הוא משבר המכשירים התקולים של סלקום משנת 1995. במסגרת האירוע, אלפי לקוחות התלוננו על ניתוקים בלתי מוסברים והחברה נקלעה למשבר חמור לאחר שכשלו ניסיונותיה לאתר את מקור הבעיה במשך חודשים. בסופו של דבר התגלה כי התקלה נבעה מבעיה במכשירי "מוטורולה אלפא", שהיו בידי רוב הלקוחות. סלקום קיבלה על עצמה אחריות מלאה, הפסיקה לחייב את המנויים במשך שלושה חודשים וגייסה מאות סטודנטים כדי לעזור בפתרון הבעיה. למרות הנזק התדמיתי, החברה התאוששה וחזרה להוביל את השוק. 

מקרה מוצלח נוסף של ניהול משברים בארגון התרחש בשנת 1982 בארה"ב. מדובר באירוע שנחשב למופת בניהול משברים. האירוע ארע בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון בה התגלה כי בקבוקי התרופה טיילנול הכילו ציאניד. החברה לא ניסתה להכחיש או למזער את האירוע. במקום זאת, היא פעלה בשקיפות, אספה את כל המוצרים מהמדפים והציגה פתרונות בטיחות חדשים כמו אריזות מאובטחות. פעולותיה הפכו את החברה לסמל של אחריות תאגידית. עשורים לאחר מכן החברה התמודדה עם כשלון בניהול משברים בארגון לאחר שקיבלה ביקורת רבה בגלל חוסר תגובה מהירה למשברים שונים, בהם פגמים במוצרים רפואיים. 

מנגד, המקרה של אסון יוניון קרבייד בבופאל משנת 1984 מציג כשלון מוחלט בניהול משברים בארגון ומדגים כיצד חוסר לקיחת אחריות, הכחשה והתעלמות מצרכי הציבור מובילים להרס מוחלט של תדמית החברה. לאחר פליטת גזים רעילים במפעלי החברה בהודו שגרמה למותם של אלפי אנשים ולפגיעות קשות במאות אלפים נוספים, החברה לא לקחה אחריות, לא פיצתה כראוי את הנפגעים וברחה מהמדינה. עד היום החברה נתפסת כמי שנכשלה בניהול משברים ובשמירה על אחריות חברתית ואמות מוסר בסיסיות. 

דליפת הנפט של BP במפרץ מקסיקו בשנת 2010 היא דוגמה נוספת לניהול כושל של משבר תקשורתי. BP ניסתה למזער את האחריות הציבורית שלה, לגלגל אשמה על ספקים ולהסתיר מידע מהציבור, אך נכשלה בכך לחלוטין. לאחר שחוותה ביקורת ציבורית ומשפטית קשה, החברה שילמה עשרות מיליארדי דולרים בפיצויים ונאלצה להשקיע משאבים רבים בשיקום הסביבה ובנייה מחדש של אמון הציבור. 

משבר דיגיטלי: עידן השקיפות הכפויה 

עידן הרשתות החברתיות הופך כל אירוע קטן לוויראלי. ארגונים מחויבים לעקוב אחר השיח הציבורי ולייצר מענה מהיר ואפקטיבי בכל פלטפורמה רלוונטית. בעידן הדיגיטלי, לכל אדם יש סמארטפון שמאפשר לו לתעד, לשתף ולהפיץ מידע במהירות מסחררת. רשתות חברתיות הפכו לזירת תקשורת, לכאורה בלתי נשלטת, שבה כל מידע – בין אם מדויק או שגוי – עלול להפוך לוויראלי בתוך דקות. 

במציאות כזו, ניסיון להסתיר מידע או לטייח משבר הוא טעות חמורה שכן בסופו של דבר האמת תיחשף, לעיתים באופן שיגרום נזק חמור אף יותר. לכן, הדרך הנכונה להתמודד עם משבר היא לא לנסות לעצור את זרימת המידע – משימה בלתי אפשרית בימינו – אלא למסגר את המידע באופן שיקטין את הנזק. לכן נדרשת אסטרטגיה תקשורתית ברורה שתקבע את דרכי ההתמודדות שימנעו פגיעה ארוכת טווח במוניטין של הארגון. 

משברים הם חלק בלתי נפרד מהעולם העסקי. התגובה אליהם היא זו שקובעת האם הארגון ייאלץ להתמודד עם השלכות ארוכות טווח. חברות שבוחרות להתמודד עם המשבר באמצעות אסטרטגיה מובנית ומסודרת, יצליחו בסבירות גבוהה לשקם את תדמיתן ולחזק את הקשר עם קהלי היעד והציבור הכללי. מנגד, ניסיונות להכחיש, להסוות או להתעלם מהמשבר עלולים להוביל לפגיעה ארוכת טווח במוניטין ולנזקים כספיים כבדים.

מדוע מתרחשים משברים בארגון? 

משברים בארגון יכולים לנבוע ממגוון רחב של גורמים, כאשר לא תמיד ניתן למנוע אותם ניהול כושל, קבלת החלטות לקויה, תקשורת לא אפקטיבית בין הדרגים השונים, תקלות טכנולוגיות משמעותיות, שינויים פתאומיים בשוק או משברים חיצוניים כמו אסון טבע או שינויים רגולטוריים הקשורים בפוליטיקה מקומית או בינלאומית, עלולים לגרום לשינוי פתאומי בשיח מחיובי לשלילי ולגרום לארגון להתמודד עם מצב חירום. לעיתים, המשבר נובע גם מהתנהלות פנימית לא תקינה, כמו מחסור בבקרות ניהוליות, ניהול סיכונים שגוי, תהליכי עבודה מסורבלים או פערים בתיאום בין המחלקות. חוסר התייחסות למשבר עלולה להוביל להחרפתו ולפגיעה במוניטין, בתפקוד השוטף ולאיים על הישרדות הארגון. 

האם ניתן להימנע ממשברים בארגון? 

כל ארגון יידרש להתמודד בשלב כזה או אחר עם משבר. עם זאת, בקרות המשבר, המטרה של הארגון תהיה להגיע אליו לאחר הכנה אפקטיבית שתאפשר שליטה מרבית בהתפתחות המשבר. ניהול משברים מחייב גישה פרואקטיבית ותכנון מקדים. ראשית, חיוני לגבש תוכניות מגירה לניהול מצבי חירום, כך שבעת הצורך ניתן יהיה לפעול במהירות וביעילות. בנוסף, ארגון שמתמקד בניהול עובדים בצורה אפקטיבית ומעודד מוטיבציה ומעורבות, יפחית משמעותית את הסיכוי לטעויות ולחוסר שביעות רצון פנימית שעלולה להוביל או להחריף משברים. תקשורת פנים-ארגונית ברורה ושקופה מהווה נדבך מרכזי במניעת משברים. כאשר כל הדרגים בארגון מודעים לנהלים ולתהליכים, ניתן להתמודד עם אתגרים קשים ללא הדאגה מתקלה פנים ארגונית. 

עד כמה אחריות והשפעה יש לארגון כלפי הציבור? 

ארגונים אינם פועלים בחלל ריק – הם מחויבים לאחריות חברתית ולשמירה על סטנדרטים אתיים ומקצועיים. לקהלי היעד שחשובים לארגון כמו גם לציבור הרחב יש ציפייה שארגונים יפעלו בהוגנות, בשקיפות וביושרה. לכן פעולות של ארגונים רבים, בוודאי הגדולים והמשמעותיים שבהם, נתונה לביקורת ציבורית ותקשורתית. מעורבות ציבורית, יוזמות חברתיות, ושיתוף מידע באופן קבוע עם לקוחות ושותפים עסקיים מסייעים לארגון לבנות תדמית חיובית וליצור אמון בקרב הקהילה. ארגונים שמצליחים לנהל את הקשרים שלהם עם הציבור באופן מושכל נהנים ממוניטין חזק יותר ועמידות טובה יותר בפני משברים. 

איך הופכים משבר להזדמנות? 

למרות שמשבר נתפס לרוב כאירוע שלילי שעלול לפגוע אנושות במיתוג הארגון, הוא עשוי לשמש גם כהזדמנות לצמיחה ושיפור תדמיתי. ארגון שיגיב בצורה אחראית ומקצועית בעת משבר עשוי לחזק את הקשרים שלו עם לקוחותיו, להדגיש את הערכים שלו ולהוכיח את יכולתו להתמודד עם אתגרים. תגובה שקולה ומחושבת תורמת להגברת נאמנות הלקוחות, לחיזוק המותג וליצירת יתרון תחרותי. כאשר הארגון מפיק לקחים מהמשבר ומיישם שיפורים בהתנהלותו, הוא עשוי לצאת ממנו חזק ומבוסס יותר מבעבר. 

עקרונות חשובים בניהול משברים בארגון 

כדי לנהל משברים בצורה אפקטיבית, ישנם מספר עקרונות שיש להקפיד עליהם. ראשית, יש לייצר אסטרטגיה ברורה שעל פיו יפעלו כל הגורמים שקשורים לחברה. בנוסף, חיוני לפעול במהירות ובאופן פרואקטיבי, כדי למנוע את החרפת המשבר. שימוש נכון באמצעי תקשורת מגוונים, כולל רשתות חברתיות, כלי תקשורת מסורתיים וערוצי דוברות רשמיים, יסייעו לשיקום המוניטין ולניהול מסרים אחיד ואפקטיבי. 

פרקטיקת ניהול המשברים שלנו 

כאשר מתמודדים עם משבר הכולל שיח ציבורי שלילי כנגד מותג, נדרשת פעולה מהירה ומסודרת. ראשית, יש לבצע מיפוי והערכת מצב באופן מידי, כדי להבין את חומרת המשבר ואת ההשלכות האפשריות שלו. לאחר מכן, יש לנהל את המשבר מתוך ראייה אסטרטגית, תוך ניהול ושימוש נכון בהון האנושי של הארגון.

לצאת מניהול משברים בארגון חזק יותר: כיצד אפשר לצמוח מהמשבר 

ניהול משברים בארגון יסייע בהתמודדות עם אירוע או אירועי קיצון שעלולים בסבירות גבוהה לגרום לנזקים לארגון . בנוסף, ניהול משברים איכותי ומדויק עשוי להפוך להזדמנות אמיתית לחיזוק הארגון ולשיפור תדמיתו. ארגונים שמבינים את חשיבות ההיערכות המוקדמת ומיישמים שיטות ניהול משברים מתקדמות בארגון באופן מקצועי עשויים לשרוד בהצלחה מצבים קשים ואף לצאת מהם מחוזקים ובעלי יתרון תחרותי בשוק.